יום ג', ו’ בתשרי תשע”ה
צפריר ניחן ביכולת הנדירה לאמר את אשר על ליבו ביושר, באומץ, בפשטות כובשת אשר חדרה אל הלבבות.
18:51 (28/01/09) עורך ר

צפריר חסר כבר ימים ארוכים אני דוחה את הרגע בו אשב לכתוב כמה מילים על צפריר. המקלדת במקומה מונחת, האצבעות מיומנות במידה מספקת, אפילו זמן יש בשפע חסרות - המילים המרחבים הפרושים של העמק שם נולד וחי את חייו משמשים לי כר נוח לכתיבה. אל מול הירוק, אל מול ההרים, אל מול אבני המצבה שעל קברו -אל מול כל אלה זועק חסרונו של האיש המיוחד הזה הוא היה פה בינינו עד לא מזמן. קולו היה מבקיע מעת לעת בראיון כזה או אחר כשתמיד הנושא הוא ארץ ישראל ועם ישראל. כל ראיון פנינה. המילים בלתי אמצעיות, חודרות,נוקבות , בוטות אם צריך (ולא פעם אכן צריך...)וצפריר תמיד היה שם לאמר את הדברים צפריר ניחן ביכולת הנדירה לאמר את אשר על ליבו ביושר, באומץ, בפשטות כובשת אשר חדרה אל הלבבות. ......הוא היה נכון לעשות זאת מעל כל במה- כאשר נתבקש לעשות כן ולעיתים גם כאשר לא נתבקש והאמת ניכרת עת נפגשנו לאחרונה עם ג'ודי רעייתו ספרתי לה כי בצוק העיתים ונוכח סבלותינו בעת הזו היו לא פעם דבריו של צפריר כשמן בעצמותי. כך ממש, ללא כל הגזמה. כאבי לב, תסכול, חשש, צער על עוולות הנעשות נגד העם והארץ, נגד ההתיישבות ונגד המתיישבים - כל אלה "שלחו" אותי לתור אחר אמירה של צפריר, זאת בידיעה שתובנותיו, ערכיו, דבקותו ואמונתו ישמשו מזור לנפש מיוסרת הנאבקת ביאוש המאיים לעיתים הייתי מתקשר כדי לקבל מענה ישיר, לשמוע אותו ולשאוב עידוד צפריר תמיד היה שם יצפריר היה בכל מקום. מכריו הרבים יודעים לספר כיצד ראו אותו בכל מפגש, רבים מהם הוא עצמו יזם. רעיונותיו היו מקוריים, הביצוע היה במסירות. כך בהתרעה של שעות ספורות מצאתי עצמי במפגש ספונטאני עם צפריר וכמה חברים כדי לטכס עצה בענין פלוני. כך בהתרעה של יום מצאתי עצמי עומד לצידו מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים כשבידי מטריה שחורה. כך מצאתי עצמי קורא אל תוך הלילה את הטיוטות של "קללת אדריינוס" כדי לתת לצפריר תשובות והיזון חוזר- בהקדם חומש, גוש קטיף, ירושלים, אינסוף כינוסים ,עצרות והפגנות - גם על אם הדרך.....הרבה פעמים על אם הדרך, בין מטלה אחת לחברתה, באוטו או בבית הקפה השכונתי היה בו קסם, היתה בו כנות, היתה בו אהבה. דרו בו בכפיפה אחת ענווה, תקיפות, אמונה , מרץ בלתי נדלה וכשרון הוא אהב את העם ואהב את הארץ. לא פעם ראיתי אותו מתבונן בעיניים כלות על נוער הכיפות הסרוגות בהם ראה הבטחה גדולה, בהם ראה את העתיד של העם הזה בארצו. הוא אהב אותם והעריץ אותם ורבים רבים השיבו לו באותם מטבעות ממש היה לצפריר ידע עצום. הוא הכיר היטב את ההיסטוריה, בפרט את זו של העם היהודי. הוא ידע להקיש דבר מתוך דבר ולהגיע למסקנות ותובנות בהן היו יצוקות אמיתות ששמשו את כולנו בויכוח הבלתי נגמר עם יריבים אידיאולוגיים מחוץ ומבית. רעיונותיו שפעו כמעין מתגבר, טיעוניו - משנה סדורה בהן שיתף רבים. על כל אלה הוסיפו ותרמו מעשיו ואישיותו צפריר היה נכון לכל משימהצפריר תמיד היה שם כשצריךלצפריר היה לב רחבלצפריר היתה יד פתוחה ורחבהצפריר לא חסך משאבים (כספיים ואחרים) כדי לקדם את עשיית הצדק צפריר היה יהודי גאה בן הארץ הזו שאהב את רגביה, אהב את ההיסטוריה שלה , אהב את בני עמה והיה נכון להקריב עצמו על קידוש כל אלה אינני רופא לכן לא אתיימר לדבר. אומר אך זאת - מפי רבים שמעתי כי סבורים הם שלבו של צפריר לא עמד לו במבחן ההתמודדות עם המאבק. רוצה לאמר- המציאות הלא קלה, מאבקו הבלתי מתפשר למען ערכיו ואמונותיו ומסירותו השלימה והמלאה לכל אלה הכריעו אותו אני רוצה לחשוב אחרת. גם אם גופו הוכרע הרי שהוויתו חיה ובועטת. צפריר כאן אתי ממש , בכל רגע בכל מחשבה. עצוב על כי אין מימוש פיזי לכך והחיסרון הזה מורגש מאד (ומי אני בכלל בהשוואה לג'ודי, לבנות ,למשפחה הקרובה) ..... אבל כל אשר סימל, כל אשר לחם עבורו, כל פועלו העצום - אם תרצו מורשתו, כל אלה ינצחו עם ישראל ינצח בארץ ישראל ויהא זה נצחון הרוח שלך צפריר - יהודי גאה בן העמק שגם נח שם את מנוחתך האחרונה תהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים אוהבך בעז שפירא